בין אם אתם אדם פרטי, בעל עסק או חברה, תושב ישראל או צד בינלאומי, ובידיכם פסק בוררות והצד שכנגד מחזיק נכסים בישראל, ישראל עדכנה את הדין לטובתכם. ביום 14 בפברואר 2024 נכנס לתוקף חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ד-2024, שאימץ את עקרונות חוק המודל של UNCITRAL בנוסחו המתוקן משנת 2006. בבוררות שהחלה מאותו מועד ואילך, הכרה ואכיפה של פסק בוררות חוץ נעשות לפי רשימת העילות הצרה והסגורה של אמנת ניו יורק, שרק לפיה רשאי בית המשפט לסרב לאכוף. בבוררות שהחלה לפני אותו מועד ממשיכים לחול סעיף 29א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והתקנות שהותקנו מכוחו, המיישמים אף הם את עילות האמנה. משמע, פרשנות שנכתבה לפני 2024 אינה מעודכנת לבוררות שנפתחה מאז, אך אין לפסול אותה מניה וביה בתיק ישן יותר. מועד תחילת הבוררות הוא שקובע, והוא הדבר הראשון שיש לברר.
מה השתנה בפברואר 2024
במשך עשורים, בוררות בינלאומית בישראל הוסדרה באותו חוק שהסדיר גם סכסוך פנימי בין שני צדדים ישראליים, חוק הבוררות התשכ"ח-1968. מסגרת זו תפקדה כראוי, אך היא לא נבנתה סביב הסטנדרט הבינלאומי שצדדים חוצי גבולות מצפים לו.
חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית התשפ"ד-2024 שינה זאת. הוא מיישר קו בין ישראל לבין חוק המודל של UNCITRAL, התבנית שאומצה על ידי חלק נכבד מהמדינות המקדמות בוררות, לרבות תיקוני 2006 לחוק המודל. עבור משקיע, קרן או חברה הבוחרים מקום בוררות או שוקלים היכן לאכוף, יש לכך משקל ממשי. זהו אות לכך שישראל מדברת כעת באותה שפה דיונית כמו מקומות הבוררות הבינלאומיים המרכזיים, דבר שנוטה להפחית את החיכוך ואת ההפתעות שליוו בעבר אכיפה בישראל.
החוק אינו רטרואקטיבי להסכם שלכם, הוא נקבע לפי מועד תחילת הבוררות
נקודה אחת שמבלבלת צדדים פעמים רבות היא העיתוי. החוק החדש חל על בוררות מסחרית בינלאומית שהחלה ביום 14 בפברואר 2024 או לאחריו, וזאת ללא קשר למועד שבו נחתם הסכם הבוררות עצמו. השאלה אינה אם החוזה שלכם קודם לחוק. השאלה היא מתי החלה הבוררות עצמה, והחוק משיב עליה במפורש, המועד שבו קיבל הנתבע את בקשת התובע להפנות את הסכסוך לבוררות, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת. סכסוך לפי חוזה שנחתם לפני שנים עשוי עדיין להיכנס לגדר המשטר החדש אם הבוררות נפתחה לאחר אותו מועד. המשרד בוחן את מועד תחילת ההליך בשלב מוקדם, משום שהוא קובע איזו מערכת כללים תחול על כל מה שיבוא אחריו.
אמנת ניו יורק חלה בישראל כבר מאז 1959
אף שהחוק החדש הוא השינוי הבולט יותר, עמוד השדרה של אכיפת פסקי חוץ בישראל ותיק הרבה יותר. ישראל אשררה את אמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פסקי בוררות חוץ, שנכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 7 ביוני 1959. מאוחר יותר שילבה ישראל את האמנה במסגרת הבוררות הפנימית שלה בתיקון משנת 1974, שהוסיף לחוק הבוררות את סעיף 29א, ומכוחו הותקנו התקנות לביצוע אמנת ניו יורק (בוררות חוץ), התשל"ח-1978.
החוק החדש מכפיף את ההכרה והאכיפה של פסק בוררות חוץ למסגרת האמנה, וליבת המסגרת הזו, מבחינה מעשית, היא רשימת עילות הסירוב הסגורה שלה.
המשמעות המעשית של רשימת עילות סירוב סגורה
זהו החלק שמשנה את מצבו של הזוכה. לפי האמנה, בית המשפט המתבקש להכיר בפסק חוץ ולאכוף אותו אינו חופשי לפתוח מחדש את גוף הסכסוך ולהכריע בו שוב. הוא רשאי לסרב לאכיפה אך ורק על בסיס מערכת מצומצמת ומוגדרת של עילות. הרשימה סגורה, כלומר על הצד המתנגד לאכיפה לבסס את התנגדותו על אחת העילות המנויות, ולא די בטענה שהבוררים טעו בעובדות או בדין.
עילות הסירוב מנויות בסעיף 45 לחוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, והן תואמות את סעיף V לאמנת ניו יורק, שהוא המקור החל גם על בוררות שהחלה לפני החוק. אלה הן.
המסקנה האסטרטגית היא שאין החייב יכול לשוב ולהתדיין בגוף הסכסוך בישראל. זה בדיוק מה שהופך פסק לפי האמנה לנכס חזק. עם זאת, עילות אלה הן הגנות אמיתיות, וחייב המיוצג כראוי יבחן טענות של הגינות דיונית, של חריגה מהיקף הסמכות ושל תקנת הציבור, ולכן תקינות האופן שבו נוהלה הבוררות חשובה לא פעם לא פחות מהתוצאה.
שני משטרים פועלים כעת במקביל
תוצאה מעשית חשובה של החוק החדש היא שפועלים כעת בישראל שני משטרי בוררות זה לצד זה. חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית התשפ"ד-2024 מסדיר בוררות מסחרית בינלאומית. חוק הבוררות התשכ"ח-1968 ממשיך לחול על בוררות שאינה מסחרית בינלאומית כהגדרתה בסעיף 3(ג) לחוק החדש. שימו לב שהמבחן אינו אזרחות הצדדים, ושתי חברות ישראליות עשויות למצוא עצמן בבוררות מסחרית בינלאומית אם מקום הביצוע העיקרי, או המקום שעמו קשור נושא הסכסוך בזיקה ההדוקה ביותר, מצוי מחוץ לישראל. אין שני המשטרים חלופיים, והצעד הראשון בכל עניין הוא הכרעה איזה מהם חל.
עבור לקוח האוכף פסק בוררות חוץ, המשטר החל הוא כמעט תמיד המשטר הבינלאומי, בין שהלקוח תושב ישראל, עסק ישראלי או צד היושב בחו"ל. משום שהגבול בין בוררות פנימית לבינלאומית עשוי לעיתים להיות שנוי במחלוקת, בירור הסיווג כבר בראשית הדרך מגן על האסטרטגיה כולה.
מדוע אלה חדשות טובות לזוכי פסק בעלי זיקה לישראל
צירוף כל אלה מלמד על מגמה ברורה. ישראל הייתה כבר מדינה החתומה על אמנת ניו יורק, והחוק החדש הוסיף על כך סטנדרט דיוני מודרני ומוכר בעולם. עבור זוכה שכבר ניצח בבוררות בינלאומית, השילוב משמעו בדרך כלל מסלול אכיפה צפוי יותר, בית משפט המתבקש להכיר ולא לדון מחדש, ומערכת הגנות סגורה שהחייב מוגבל לה.
צפיות זו היא כשלעצמה קלף מיקוח. צד שמבין שבית משפט ישראלי לא יפתח מחדש את גוף הסכסוך, ושהתנגדויותיו מוגבלות לרשימה קצרה, פעמים רבות נוטה יותר להתפשר או לקיים את הפסק מרצון. המשרד עושה שימוש במציאות זו בהתכתבות מקדימה, עוד לפני שמוגשת בקשה כלשהי.
פסק בוררות חוץ אינו ערוץ האכיפה היחיד מול נכסים בישראל. כאשר בידיכם פסק דין של בית משפט זר ולא פסק בוררות, חלים כללים שונים שעליהם הרחיב המשרד במאמר בנושא אכיפת פסק דין זר בישראל. ואם הסכסוך נסוב סביב חברה ישראלית והדרך לאכיפה עוברת בהליכי קיפוח מיעוט, ראו את הדיון בתביעת קיפוח לפי סעיף 191 וצו רכישת מניות.
רשימת בדיקה קצרה לפני שתפנו לאכיפה בישראל
כיצד מטפל משרד עו"ד מאיה זיו בעניינים אלה
המשרד מייצג לקוחות בכל סדר גודל, אנשים פרטיים, בעלי עסקים וחברות, תושבי ישראל וצדדים בינלאומיים כאחד, האוכפים פסקי בוררות ופסקי דין בעלי זיקה לישראל. הגישה היא לסווג תחילה את המשטר, לבחון את הפסק אל מול העילות הסגורות של האמנה עוד לפני ההגשה, ולשלב הכרה עם איתור נכסים כך שהאכיפה לא תתפרק לשני שלבים נפרדים. משום שחלק מכללי סדר הדין הנלווים ממשיכים להתפתח אחרי רפורמת 2024, המשרד מאמת את המצב העדכני במקום להישען על חומר שקדם ל-2024, ואומר ללקוחות בבירור היכן נקודה מוכרעת והיכן היא עדיין פתוחה.
מאמר זה הוא מידע כללי על הדין הישראלי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין ולקוח. לייעוץ בעניין פסק או סכסוך מסוים, פנו לעורך דין ישראלי מוסמך.
נבדק לאחרונה יולי 2026.
שאלות נפוצות
האם החוק החדש חל על הסכם הבוררות הישן שלי
החוק חל על בוררות מסחרית בינלאומית שהחלה ביום 14 בפברואר 2024 או לאחריו, ללא קשר למועד שבו נחתם הסכם הבוררות. הגורם המכריע הוא מתי החלה הבוררות, ולא מועד החוזה שלכם. סכסוך לפי הסכם ישן עשוי עדיין להיכנס לגדר המשטר החדש אם הבוררות עצמה נפתחה מאותו מועד ואילך. בוררות שהחלה קודם לכן אינה נכנסת לגדר החוק החדש, ובקשה לאישורו או לביטולו של הפסק שיינתן בה תידון לפי סעיף 29א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, המפנה אל האמנה הבינלאומית החלה על העניין ומכפיף את הדיון להוראותיה.
האם בית משפט ישראלי יכול לדחות את פסק הבוררות הזר שלי
רק על בסיס רשימה מוגבלת וסגורה של עילות הנגזרות מאמנת ניו יורק, כגון העדר הודעה כדין, פסק החורג מהיקף הבוררות, פגם באופן שבו הורכב המותב, או סתירה לתקנת הציבור. בית משפט ישראלי אינו רשאי לבחון מחדש את גוף הסכסוך ולהכריע בו פעם נוספת, וזה מה שהופך פסק לפי האמנה לנכס חזק.
האם ישראל חברה באמנת ניו יורק כבר זמן רב
כן. אמנת ניו יורק נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 7 ביוני 1959, וישראל שילבה אותה בתיקון משנת 1974 למסגרת הבוררות שלה. החוק החדש נבנה על יסוד זה ומכפיף את אכיפת פסקי החוץ לעילות האמנה.
מה ההבדל כיום בין בוררות פנימית לבוררות בינלאומית בישראל
שני משטרים פועלים במקביל. על בוררות מסחרית בינלאומית חל חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית התשפ"ד-2024, ההולך אחר חוק המודל של UNCITRAL. בוררות שאינה מסחרית בינלאומית נותרת כפופה לחוק הבוררות התשכ"ח-1968. הצעד הראשון בכל עניין הוא זיהוי איזה משטר חל, משום שהכללים שונים.
האם עדיין כדאי להסתמך על פרשנות שנכתבה לפני 2024
בעניינים בינלאומיים, פרשנות שקדמה ל-2024 ונבנתה על חוק הבוררות התשכ"ח-1968 בדרך כלל אינה מעודכנת לבוררות שנפתחה מאז, והמשרד מתייחס אל הפרטים הדיוניים בזהירות ומאמת אותם אל מול הכללים העדכניים. עמוד השדרה המהותי של האכיפה, אמנת ניו יורק, קיים מאז 1959, אך רפורמת 2024 שינתה את המסגרת סביבו, ולכן ראוי לבדוק חומר ישן לפני שפועלים לפיו.
עו"ד מאיה זיו מייעצת ללקוחות פרטיים ועסקיים, תושבי ישראל ולקוחות בינלאומיים כאחד, בתחומי הנדל"ן, העיזבון והמסחר. לפני שעסקה בעריכת דין הוכשרה בתחום הפיננסים, בעלת תואר מ-Baruch College ובעלת ניסיון ב-Citi וב-Vornado Realty Trust. חברה בלשכת עורכי הדין בישראל.
מקורות
המקורות הראשוניים שעליהם נשען מאמר זה.